זיקיות
הזיקית מאופיינת בעיקר ביכולת לשנות את צבע עורה, בלשונה הארוכה ובעיניים המסוגלות לנוע לכיוונים שונים באופן בלתי תלוי ולהקנות לה שדה ראייה רחב, ממנו מקבל מוחה שתי תמונות שונות וברורות בו-זמנית.
הזיקיות נפוצות בעיקר באפריקה, במיוחד באי מדגסקר בו מצוי המגוון הרחב ביותר של מיני זיקיות, ובאזורים טרופיים נוספים בעולם. מינים אחדים מצויים גם בדרום אירופה, סרי לנקה, הודו ואסיה הקטנה. בישראל נפוצה הזיקית המצויה. בעבר יובאו לישראל שני מינים של זיקיות לגידול אשר נקראו זיקית תימנית וזיקית נמרית (פנתר). מינים שונים של הזיקית נפוצים במגוון רחב של אזורי מחיה: יערות גשם טרופיים והרריים, סוואנות וערבות. קיים מין של זיקית שחיה במדבר, זו היא זיקית נאמאקה. הזיקית היא חיה הנחשבת ללא נאמנה
הזיקיות הן בדרך כלל שוכנות עצים או שיחים, אם כי ישנם מינים של זיקיות קטנות השוכנות על הקרקע תחת מחסה עלי השלכת.
בזכות גופה הפחוס מסוגלת הזיקית להתמתח ולהתכווץ בהתאם לתנאי הסביבה. בגפי הזיקית מצויות חמש אצבעות, 3 בצד אחד ו-2 באחר בצורה המזכירה צבת. זנבה הארוך והגמיש מותאם ללפיתת ענפים. לזיקית אין פתח חציוני לאוזן וגם לא עור התוף, אך היא איננה חירשת ומסוגלת לשמוע בטווח של 200-600 הרץ.
לשון הזיקית ארוכה מאד, באורך של בין פי אחד וחצי לבין פי שניים מאורך גופה כולל הזנב. הלשון נשלחת אל הטרף במהירות רבה, כ-0.07 שניות.
תמונה: (התמונה קישור לויקיפדיה)
תגובות
הוסף רשומת תגובה